אריה גולדין: "עיצוב משרדים לפרודוקטיביות ושמחה"

הצעד הראשון בתכנון משרדים, הוא פשוט להבין איזה סוג מרחב רוצים. שכן, עיצוב משרדים לא מתבטא בהחלפת תמונות, או בדבר מה שטחי דומה. עיצוב פנים משרדים יכול להיות שינוי של רבדים מאוד עמוקים במבנה המשרד.
אריה גולדין: "עיצוב משרדים פתוחים"
אם נשאל את חברינו אריה גולדין איזה סוגים של עיצובי משרדים הם מכירים הם לבטח יציינו את המשרד עם המרחב הפתוח והמשותף. משרד שאין בו חללים נפרדים. ובכן, אם מישהו חושב לעצב משרד עם מרחב כה פתוח ומשותף, יש דברים שהוא יכול לקחת בחשבון. ראשית כל, מתבקש להבין איזה סוג של אנשים עובדים במשרד. האם מדובר באנשים שאוהבים לדבר ולהשמיע קולות רועמים? או מדובר באנשים שאוהב להתרכז, ולקבל שקט? שכן, אם שמים את כולם במרחב אחד, אלו שאוהבים רעש הולכים לעשות רעש, ואלו שאוהבים שקט לא בדיוק יעשו שקט אך ההשפעה שלהם תהיה מורגשת. על כן, עלינו להתרכז בצרכים השונים של האנשים במשרד, במסגרת עיצוב משרדים.
יתרה מכך, אם אנחנו יוצרים מרחב משותף לכולם, צריך לדעת שזה יעזור לכולם להיות פרודוקטיביים. אולי האנשים היצירתיים בצוות מריצים רעיונות ונמצאים באקסטזה של יצירה, בעוד שהחבר'ה האנליטיים עסוקים בלחשב מספרים, בעוד שאנשי המכירות מנסים להקשיב כדרך הטלפון – אנחנו לא יודעים מה המצב, אך ייתכן שכן עדיף לתת לכולם את המקום והמרחב שלהם. ואכן, במסגרת עיצוב משרדים, זה בדיוק מה שאנחנו עושים. אנחנו לא מעצבים חללים פתוחים ומשותפים, כי זה "שיקי", ובאופנה ברגע נתון – אלא כי נדמה לנו שזה יכול לתמוך במצב הרוח של האנשים ולאפשר להם להיות יותר מי שהם. בדיוק כפי שקוסמטיקאית יכולה ללכת על עיצוב מכון יופי, כדי להראות ללקוחות שלה מה הסטייל האישי שלה. כך גם עיצוב פנים משרדים יכול לבטא את הרצון של מנהלי החברה להתאים אישית את המשרדים לסגנון האישי של האנשים שעובדים בהם, ועם זאת באופן שמבטא את ערכי החברה ואת ה-DNA שלה.
עיצוב משרדים בהתאם לצרכים אנושיים
על כן, חברה ששוקלת ללכת על עיצוב משרדים המשלב חללים פתוחים בקונספט העיצובי שלו, יכולה לקחת בחשבון את הצרכים השונים של שלל המחלקות שעובדות בארגון. אם מדובר לדוגמה במחלקת משאבי אנוש – אפשר שהם יצטרכו וירצו מעטפת של פרטיות, וזאת כדי לדבר בפרטיות על מידע אישי. ואם מדובר במחלקת הנהלת חשבונות, אפשר שהם גם יצטרכו פרטיות, כי גם הם מדברים על מידע אישי. על כן, ישנה חשיבות לתמוך את התחימה, הן ברמת הנראות, הן ברמת הבידוד האקוסטי והן פשוט ברמת הפרטיות והאבטחה. שכן, בכל מקרה ניתן ליצור חללים משותפים במקום העבודה, אבל זו לא צריכה להיות ברירת המחדל אם זו לא האופציה הטובה ביותר.
עיצוב משרדים עם חללים משותפים
לדוגמה, ניתן ליצור חללי עבודה משותפים, שמיועדים למטרות מנוחה. פשוט ניתן להציב כמה ספות, כמה עמדות חטיפים טעימים ומזינים ולתת לדברים להתרחש לבד. אמנם זה קצת משונה להעמיד עמדת מנוחה באמצע יום עבודה, אך כפי שרבים מאיתנו יודעים – למנוחה יש כוח מרפא, ואם אנחנו מאפשרים אותה "כמו שצריך", היא מאפשרת לאנשים להרגיש יותר בבית. ומתוך כך סביר שהם ירצו יותר להיות בעבודה ולהשתתף בפרויקטים השונים. כך שאם רוצים לתת תחשוה של יחד, עיצוב משרדים יכול לתת מענה על זה כדרך שיתוף חללים מאוד ספציפיים, שאינם בהכרח אזורי העבודה האישיים של כל אחד ואחת מעובדי החברה.
אם כן, נכנסנו כאן לקרקע עמוקה. שכן אנחנו לא מדברים רק על החלפת תמונות, אף על פי שיש לזה ערכים אומנותיים וזה בהחלט יכול להוסיף לסטייל. אנחנו מדברים כאן על המבניות הכוללת של המשרד. למעשה, אם נשאל את חברינו אריה גולדין איך הם היו בוחרים לעצב חללים במשרדים, הם כנראה היו אומרים שזה מאוד תלוי במקרה. אם מדובר במקרה בו יש כמה מחלקות מעורבבות וזה לא יתמוך בפרודוקטיביות, בפרטיות, בתחושה הכללית ובשלל דברים רלוונטיים אחרים – אזי שייתכן שזה פשוט לא רעיון יעיל.
עיצוב משרדים שיש להם פרטיות מספקת
במחקרים מסוימים (שרק שמענו על קיומם אך לא קראנו בעצמנו), שנעשו על ידי אוניברסיטאיות בארצות הברית, הצטייר כי יותר ממחצית האנשים שעובדים במרחבים משותפים מספרים כי פרטיות השיח היא הדבר החשוב להם ביותר. כאשר הכוונה היא ליכולת להגיד דברים באופן פרטי. ואין בזה משהו כל כך מפתיע, לאור העובדה שלכולנו יש בתים משלנו או לפחות חדרים משלנו. אנחנו לא חיים בקומונה סביב המדורה. אנחנו שומרים על תחומים מסוימים בפרטיות מסוימת. אמנם, אם מסתכלים על עיצוב מכון יופי אפשר לראות חלל משותף שעובד נהדר, ולא בהכרח תהיינה תחימה בין תחנות עבודה, אך האם זה באמת יכול לעבוד עבור משרד?
זה מאוד תלוי במשרד עצמו. באופן כללי, אנחנו חושבים שיש ערך בלתת לאנשים מקום משלהם. משרד, או דבר מה מסוים שהוא רק שלהם, ומתוך כך לאפשר להם לצאת למרחב המשותף. ראשית כל, יש אנשים שאוהבים להיות לבד, שנית, יש כפי שציינו קודם, יש סיבות לאפשר לאנשים להיות במרחב ובמתחם האישי שלהם. על כן, כפי שלכולנו יש בית, או לפחות חדר – כדאי שגם בשעות העבודה לכולנו יהיה חלל משלנו שהוא פרטי עבורנו.
עיצוב משרדים עם תוכנית עיצובית
כך או כך, וכפי שכנראה יגידו חברינו אריה גולדין עיצוב משרדים יכול להתחיל בתוכנית עיצובית. אם יש לנו חלל פנוי – עלינו להתחיל למלא אותו. אנחנו לא הולכים למלא את כל החלל, שכן מצד אחד יש מקום שאנחנו צריכים לנוע בו ומצד שני יש חלל פנוי שצריך להישאר בשביל הנעימות הכללית וזרימת האנרגיה. אך באופן כללי אנחנו יכולים לבדוק איפה אנחנו יכולים לשים "מה", למה, ואיך זה נראה.
לדוגמה, אנחנו יכולים להתחיל למלא את המקומות הברורים – לשרטט היכן המשרדים השונים, היכן המטבחים, השירותים – וכן הלאה חדרים. אנחנו יכולים לראות איזה מרחב תופס הכיור, ושלל דברים שהם "פשוט שם". טרם הסתכלנו מה ניתן להכניס או להוציא במסגרת עיצוב משרדים, אנחנו יכולים להסתכל מה פשוט נמצא כאן עכשיו אלא אם כן אנחנו משפצים את המשרדים טוטלית. פייסבוק של אריה גולדין
עיצוב משרדים – למלא את התוכנית העיצובית
ולאחר מכן, אנחנו יכולים להמשיך למלא את החללים הריקים. אנחנו יכולים לעשות זאת במתכונת של התמקדות על פונקציה או במתכונת של התמקדות על אסתטיקה. זה לא אומר שצריך להקריב פן אחד או אחר, אבל זה כן אומר שאנחנו רוצים להגיע לאיזון. לדוגמה, אם אנחנו רוצים לשמור על עיצוב פונקציונלי ונקי, עלינו לוודא שלא יהיו דברים מיותרים במרחב. עבור זה עלינו להציב מספיק מקומות אחסון (שזה כבר משהו להכניס לתוכנית עיצוב משרדים), כמו גם לשקול להשתמש בשירותי ענן כדי לאחסן את כל הניירת בדיגיטל. ובכך לחסוך מקום אחסון.
במקרה זה, אנחנו כמו מבקשים להתחיל עם האסתטיקה ולעבור לפונקציה. אך אם היינו מתחילים עם הפונקציה – קודם כל היינו מוודאים שכל נקודה קיימת תבוא לידי שימוש. בין אם זה להציב מדפים לאורך הקירות, לוודא שאין שולחנות מיותרים או שולחנות שלא מאפשרים מיצוי מלא של המרחב. ובאופן כללי, מוודאים שאנחנו מפיקים כל שאנחנו יודעים מן המרחב עצמו. לאחר מכן, היינו רואים איך ניתן לעשות זאת באופן שהוא גם מושך לעין, וגם נעים חווייתית. כלומר, שאין תחושה של צפיפות, אלא דווקא של מרחב מספק ופונקציונליות. לכל דבר מקומו.